מזימה שביעית

מקס ומוריץ, ממש להתפלץ,

כשחושבים על איך עליהם יקיץ הקץ...



למה לשני המרושעים, שברור שככה לא משחקים,

דוקא התחשק לחתוך את השקים?!


וכך זה קורה: האיכר על הגב,

את שקי התירס מוציא אחד אחד וללא רבב.



אך הפעם, מיד כשהאכר מניף את השק,

גרגרי התירס דולפים כאבק.



באחת הוא נעצר,נדהם:

לעזזאל, אני בדיוק יודע איפה האשם!


הא! הוא כלל אינו פוחד,

ואת מקס ומוריץ הוא לוכד.


אחת ושתיים את השק פתח רחב,

את השניים פנימה הוא תחב.



מקס ומוריץ, גורלם שוב לא שפר,

כי אל הטוחן פנה האיכר.


אדון טוחן, שלומות וברכות!

במחילה, אנא טחן את זה השק לפני כל שאר המלאכות.


אל המטחנה תוכן השק הושלך,

סכינים ובוכנות טחנו קצצו כל כך.



האיכר יוצא רונן:

מן המטחנה איש לא הסתנן.



רק מספר גרגרים של כלום נותרו,

ראה זה פלא איך נסתדרו.


אצו רצו אווזיו של הטוחן,


ואותם זללו בחן.

והסיכום: